בית החולים "ביקור חולים" 1939

דברי ימי בית החולים "ביקור חולים" בירושלים

בית החולים "בקור חולים" בירושלים הוא אחד המוסדות הציבוריים הגדולים והחשובים, אשר השתלבו בחיי העיר ירושלים ותושביה במאה ושמונים השנים האחרונות.

בית החולים נוסד בתוככי ירושלים העתיקה בשנת תקפ"ו (1826.( סקירת תולדותיו מוכיחה שההיסטוריה של בית החולים היא בעצם ההיסטוריה של ירושלים. חברת "בקור חולים" הוקמה על ידי החלוצים הראשונים, מניחי היסוד ליישוב היהודי המתחדש בירושלים. עם עלייתם של תלמידי הגר"א וממשיכי דרכם הוקמה חברת 'בקור חולים'. החברה הייתה אבן הפינה לבית החולים. המלווה מאז את היישוב הירושלמי.

בשנת תרי"ד נרכש לראשונה בית לבית החולים. ובלשון הימים ההם "בית החפשית", ואולם "בית חולים" זה לא ענה על הצרכים המרובים. הרופא קיבל חולים רק שלשה ימים בשבוע, ובשאר הימים היה על החולה להזמין רופא שני .

רכישת בית

עשור לאחר מכן, רכשה חברת "בקור חולים" חצר גדולה ורחבת ידיים, לא הרחק מבית החולים של המיסיון. בחצר היו שני בתים גדולים - "והיה הבית האחד למשכב החולים. ומשנהו למשרתים, ושנים בתים קטנים תיקנום והכינום לבית תבשיל וכביסה" (כלומר, לאגף השירותים). שנתיים לאחר מכן, בשנת תרכ"ו הונחה אבן הפינה על ידי השר משה מונטיפיורי, שהתארח אז בירושלים, והניח את אבן היסוד לבניינו הראשון.

המעבר אל מחוץ לחומות

עם כניסת המאה ה-20 החל הלחץ של הדורשים טיפול רפואי להעיק על המוסדות הקטנים בעיר העתיקה הועלה הרעיון להעביר את בתי החולים את מחוץ לחומות. מאחר שבתי החולים היו נדבך מרכזי בחיים הציבוריים ומקור תעסוקה מרכזי התנגדו פרנסי היישוב בעיר העתיקה להעתקת הפעילות ככל שיכלו.

במהלך תרס"ח נרכשה קרקע מחוץ לעיר עבור בית החולים על ידי יואל משה סלומון שהיה חבר בהנהלת 'ביקור חולים' מאת הבנקאי חיים אהרון ולירו "במחיר 15 פרוטה האמה". בתעודות מארכיון הקונסוליה הגרמנית שנכתבו בשנת תרס"ח מצוין כי הוחלט "להקים בנין חדש בסביבה בריאה והיגיינית" ובתעודה נוספת מצוין כי נרכש מגרש בן 2,530 מטר רבוע מהם דרושים 1,160 לבניין בית החולים ורק 1,370 מטר רבוע נותרים לגינה.

בשנת תרפ"ד לאחר עיכובים ודחיות נפתח בית החולים במעמד בו נכח הנציב העליון סר הרברט סמואל לכבוד האירוע יצא ספר התוכנית של בית החולים 'ביקור חולים' ובו פירוט תוכנית המבנה.

כשנה לאחר מכן נערך טקס חנוכת הבניין וזאת למרות שבניתו לא הושלמה. בניין בית החולים היה אז אחד הבתים הראשונים במה שעתיד להתפתח ולהיות מרכז העיר ירושלים של ימינו. במקביל, המשיכה פעילותו של בית החולים בעיר העתיקה, והבניין שימש כמקום אשפוז לחולים כרוניים והרחוב בו שכן בית החולים נקרא רחוב בקור חולים שם שנשאר עד היום.

בשנת תר"ע מנהלי "בקור חולים" פתחו במאמצים להקים את הבניין מחדש מחוץ לחומות ירושלים. הם תכננו בניין חדש ומרווח, שיהיה בנוי במקום מרכזי, על פי תכנית מודרנית של בית חולים אירופי עם כל הצרכים והמכשירים הדרושים. הרוח החיה בארגון הפעילות היה הר"ר אברהם יעקב הכהן ז"ל.

בשנת תרע"ב התקיים מעמד חגיגי של הנחת אבן הפינה לבניין החדש, על מגרש חדש ורחב ידיים ב"מרכז השכונות החדשות". ובשנת תרפ"ד לאחר קרוב ל 100 שנים לפתיחת בית החולים, נחנך הבניין החדש שנבנה עבורו בעיר החדשה בירושלים, ברחוב המלך ג'ורג'. עם הכניסה לבית החולים נערך מעמד מרהיב של חגיגת חנוכת הבית ברוב עם בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל הגאונים רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הראשון לציון רבי יעקב מאיר זצ"ל, והגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל. המעמד התקיים בי"ט ניסן, ד' דחול המועד פסח ונטלו בו חלק נכבדי הציבור בעיר ורבים מבני היישוב. בניין בית החולים היה אז אחד הבתים הראשונים בסביבת מרכז העיר של ימינו.

שיתוף בית החולים באירועי קדם הקמת המדינה

במאורעות תרפ"ט אושפזו ב"בקור חולים" גם פצועי מוצא וחברון שהובאו לירושלים. ספר מיוחד על מה שאירע באותם ימים יצא לאור ע"י הסופר המנוח ר' פנחס גרייבסקי ז"ל, אשר שימש מזכיר "בקור חולים" קרוב לארבעים שנה. אחד מהילדים הפצועים, ממשפחת מקלב, היה לימים הרמטכ"ל השני של צה"ל. רופאי בית החולים הגישו עזרה רפואית לאנשי המחתרות הלאומיות של ארגון ההגנה, הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל), ולוחמי חירות ישראל (לח"י), שנפגעו בעת פעולותיהם לפני הקמת המדינה. מפחד השלטונות הבריטיים, אושפזו רבים מהם בתנאים מחתרתיים.

בית החולים בעידן מדינת ישראל

עם פרוץ מלחמת השחרור עבר בית החולים לשמש תפקיד מרכזי כמוסד רפואי בירושלים. חשיבותו עלתה עם ניתוק הקשר בין ירושלים המערבית לבית החולים הדסה הר הצופים. הקרבות בעיר העתיקה ניתקו את בית החולים 'ביקור חולים' מהמבנה הישן שנותר בידי הלוחמים הערבים. אך טרם הסתלקות המנדט הבריטי הצליחו עובדי בית החולים בחסות הצבא הבריטי לפנות מהמבנה את כל החולים. רק לאחר המלחמה, ובאיחור רב הושלמה בניית הקומה השלישית של בית החולים בשנת תשי"ט.

מלחמת ששת הימים שפרצה בשנת תשכ"ז העמידה את בית החולים 'ביקור חולים' שוב בקו החזית. בתי העיר המערבית היו תחת הפגזה ארטילרית של הלגיון הירדני. בבית החולים הוכנו 255 מיטות לקליטת נפגעים, הופעלו חדרי ניתוח במקלט ובקומת הקרקע.

סיום המלחמה הביא את העיר העתיקה תחת שליטת ישראל. אנשי הנהלת בית החולים יצאו לבנין בית החולים הישן ומצאו חורבה. הקומה השלישית נהרסה לחלוטין, ומהמבנה נותרו חורבות. במהלך שיקום הרובע הפך המבנה לאכסניית נוער.

תשל"ג - 1973 מלחמת יום הכיפורים שוב הוכיחה את נחיצותו של בית החולים, הן כבית חולים מרכזי בירושלים, והן כמסייע למערכת הרפואית בכל רחבי הארץ. מנגד - נמשכו העבודות בבניין החדש. שוב הושקעו מאמצים רבים, מרץ ויוזמה. הבניין שופץ, נרכש ציוד יקר

חידוש ובניה

תשל"ו - 1976 מחלקת היולדות, מחלקת הנשים וחדר התינוקות עברו למשכן מרווח וגדול בבנין "זיו".

תשל"ט - 1979 ביה"ח פותח מחלקה נוספת למחלות לב בעזרתו של התורם מר. א. היידן. מחלקה זו היא יהלום בכתר "בקור חולים" המקרין אור יקרות של רפואת הלב בארץ כולה.

תשד"מ - 1984 נפתחה מחדש המחלקה הכירורגית בראשות הרופא הדגול, בעל פרס ישראל לרפואה, פרופ' נתן זלץ. המחלקה וציודה החדיש פועלות בזכות תרומתם הנכבדה של האחים רייכמן.

תשנ"ד - 1994 בית החולים התפרס והתרחב, למרות התנאים הפיזיים המגבילים והוא מונה מחלקות ויחידות רבות ולרשותן מאות מיטות.

תש"ס - 2000 בית החולים "בקור חולים" מצוי בפתחה של תנופת פיתוח והאצת ההצטיידות במיטב המכשור הרפואי המציב את בית החולים בקדמת מוסדות הרפואה בישראל. מחלקות אשפוז ומרפאות החוץ פרושות במבנים העוברים שיפוצים ניכרים בהיקף אדיר.

החטיבה הפנימית בבניין הראשי, אגף נשים ויולדות בבניין זיו, מרפאות החוץ בבניין "בית הרופא" וגולת הכותרת - המבנה החדש והחדיש של המחלקה החדשה לרפואה דחופה, המחלקה החדשה לרפואה דחופה של בית החולים " ממלאת בשלבים את תפקידה כמוקד ראשי וראשוני לקליטת חולים ונפגעים מרחבי מרכזה של הגדולה בערי ישראל - ירושלים.

2010 – תשע"א נבנתה יחידת טיפול נמרץ כללי חדשה הכוללת ציוד רפואי מהמתקדם בעולם . מחלקת היולדות שופצה , נבנתה מחלקת פגים חדשה ומשוכללת .


בין גדולי הרופאים ששירתו בבית החולים, בתקופות השונות, ראויים וזכאים לציון, ד"ר הלנה כגן ("מלאך הילדים"), פרופ' י. צונדאק ופרופ' נתן זלץ.

ייחודו של "בקור חולים" - בית חולים ציבורי המושתת על המסורת בטהרת הקודש, מתקבל באהדה רבה על הציבור ומתמיד בס"ד לעמוד ראשון בין שווים במשימותיו - למען כולם.